חסר רכיב

אודות חניתה

20/03/2017

אודות

קיבוץ חניתה, מראשוני היישובים היהודיים בגליל המערבי, הוא אחד מהסמלים של חומה ומגדל -צורת התיישבות שבמסגרתה הוקמו באופן מחתרתי עשרות קיבוצים ומושבים בין השנים 1939-1936. על ההיסטוריה המיוחדת של היישוב, השוכן על גדר הגבול עם לבנון, ניתן ללמוד במוזיאון חומה ומגדל הפועל בחניתה זה עשרות שנים. חניתה של ימינו היא קיבוץ מתחדש עם אוכלוסייה מגוונת וכלכלה יציבה, המבוססת על חקלאות ושני מפעלים.

 

מאורעות 1939-1936

בראשית שנות ה-30 גבר קצב גידול האוכלוסייה היהודית והתרחבה ההתיישבות. הנציגות הערבית דרשה מבריטניה להפסיק את העלייה לארץ ואת ההתיישבות. משלא נענתה הדרישה, יזמה המנהיגות הערבית בארץ ישראל שביתה כללית והחריפה את מעשי האיבה נגד היישוב היהודי והשלטון הבריטי. ההגנה הייתה עדיין כוח חלש והבריטים לא היטיבו להשליט סדר.

 

חומה ומגדל

גרעין תל-עמל היה מיועד להתיישב בעמק בית-שאן, אך עלייתו נדחתה עקב המצב הביטחוני. אנשי הגרעין יזמו את רעיון ההקמה של חומת הגנה סביב הישוב, שכלל ביצורים חפורים ומגדל לתצפית ביום ובלילה. בכך החלה תנועת ההתיישבות של חומה ומגדל, שבשלוש השנים הבאות הובילה להקמת עשרות קיבוצים ומושבים.

 

אדמת חניתה למכירה

במוסדות הישוב הייתה התנגדות לרכישת אדמות חניתה, כי "יהודים אינם יודעים לחיות מההר. בנוסף, הביעו חשש כי השטח כולו ייכלל במדינה ערבית, אם תקום. דוד בן גוריון הכריע בעד רכישת הקרע. משלחת מיוחדת יצאה לבחון את השטח והמליצה על הצעדים הבאים:

·         גיוס של יחידת משימה מיוחדת בת 100 אנשים.

·         תפיסת גבעה כקילומטר אחד מהכביש, כ"בסיס מוצק".

·         הכנת מלאי מזון, מים, תחמושת, ביגוד וחלקי חילוף למקרה של עמידה במצור.

 

יום ולילה בהר

בבוקר של 21 במרץ 1938 הגיעה שיירה אל כביש הצפון וחנתה קצת מזרחית לכפר הערבי באסה (בצת). השיירה כללה כ-50 משאיות וכ-500 איש, שמטרתם הייתה לאבטח את גזרת הפעולה, לפרוץ את הדרך, להקים ביצורים ולהעביר את המטען מכביש הצפון אל הגבעה, שנקראה מעתה "חניתה תחתית".

בלילה הראשון נשארו על הגבעה 100 מאנשי הפלוגה, ואלה הותקפו על יד כנופיות. בקרב נפל שני חיילים. למחרת, הגיעו רבים לעזור בפריצת הדרך. ביום החמישי עלתה שיירה ראשונה עמוסה אל הגבעה והוקמו ביצורי חניתה תחתית.

 

שגרת קרבות, שגרת מחנה

אחרי ההתקפה של הלילה הראשוןבאו התקפות רבות נוספות, שבהן נפלו 10 חללים. עם פריצת הדרך עד "בית האבן" והקמת הביצורים עברה הפלוגה לחניתה עילית. בחניתה תחתית התקיימו קורסים למכי"ם של ההגנה. מאוחר יותר עבר לשם גרעין "כינרת", שהתיישב אחר כך במצובה. כל רכוש המחנה, המבנים והחומה הועברו משם לקיבוץ החדש.

 

ההתיישבות

אחרי חצי שנה, אנשי פלוגת הכובשים הוחלפו על ידי גרעין שימרון של בני נהלל. אליהם הצטרפו חברי גרעין במשעול שכלל בעיקר את ילידי הארץ ובהמשך גרעין שגב של תנועת גורדוניה-רומניה וקבוצות נוספות.

מיד לאחר העלייה ליישוב הקבע הוחל בהקמת משק חקלאי בתנאים קשים. שגרת החיים הורכבה משמירה ועבודה קשה, תוך ריחוק ובדידות. המשק התבסס על מטעי נשירים וגידול ירקות אינטנסיבי על אדמת ההר. אלא שעקב חוסר מתמיד במים, פיצול החלקות ואדמה לא מתאימה לעצי פרי נכשלו ניסיונות אלה. כעבור מספר שנים הועברו גידולי החקלאות לשטחים שמתחת להר והחלו להניב תוצאות. כמו כן היו בקיבוץ בתקופה זאת עדרי צאן, בקר ולול.

הודות לבית מרגוע ולמפעל למוצרי מתכת הפך הקיבוץ לעצמאי מבחינה כלכלית, לאחר עשור של מאבק עיקש והיאחזות בציפורניים.

 

חניתה כיום

בחניתה חיים כיום מתגוררים כ-900 נפש. ענפי המשק החקלאי הם בננות, אבוקדו, פרדס וזיתים. כובד המשקל עבר לתעשייה, הכוללת שני מפעלים: מפעל לעדשות מגע והשתלה ומפעל קוטלב לציפויים מתכתיים על יריעות פלסטיק כחומר גלם לציפוי סלולארי וציפוי מגן לחלונות, דפוס דיגיטלי ומדבקות. המפעלים מבוססים על ידע טכנולוגי נרחב ורוב המוצרים נשלחים ליצוא. במהלך שנת 2017 נמכר מפעל קוטלב חניתה לתאגיד האמריקאי אייברי דניסון. המפעל ממשיך לפעול ולייצר מהקיבוץ תחת השם אייברי דניסון ישראל.

חסר רכיב